זיסמן נ' חברת פלאפון תקשורת בע"מ

פסק דין

התביעה

1.התובעת, עו"ד במקצועה, מלינה על התנהלות הנתבעת, אשר לדבריה, הטרידה אותה במכתבי התראה לפני נקיטת הליכים בגין חוב אשר כלל אינו קיים. התובעת טוענת כי נדרשה להשקיע זמן ומשאבים בהתמודדות עם דרישותיה החוזרות של הנתבעת לתשלום, וכי אף לאחר שכבר נתקבל מענה רשמי, בכתב, מצד הנתבעת, כי החוב נמחק, קיבלה דרישה נוספת. מכאן התביעה.

הנתבעת מנגד, הסבירה מדוע נשלחו אל התובעת דרישות התשלום, המוצדקות, לטענתה, אולם אף לדבריה, על פי הודאתה בכתב ההגנה, לאחר שבחודש נובמבר 2008 זוכתה התובעת, לפנים משורת הדין, באופן מלא, נשלחה אליה דרישת תשלום נוספת, בודדת, מיום 26/4/2010 וזאת, מחמת טעות.

2.בתיק זה ניתן לנתבעת היתר לייצוג על ידי עו"ד, זאת מאחר שהתובעת היא עו"ד במקצועה.

3.שמעתי את עדות התובעת ואת דברי נציג הנתבעת וכן עיינתי ארוכות בתכתובת שהוגשה לעיוני. אחר אלה, נחה דעתי כי דין התביעה להידחות וזאת מן הטעמים המפורטים להלן.

עיקרי העובדות

4.התובעת נמנתה על לקוחות הנתבעת עד שלהי שנת 2004, עת עזבה את הארץ.

לאחר עזיבת התובעת את הארץ, טיפלה אימה בהסדרת חובה אצל הנתבעת. האם לא העידה במסגרת הליך זה.

התובעת, סברה, כך טענה, כי המנוי נותק, אולם בפועל, לא הוגשה בקשה לניתוק, והמנוי נותר כשהוא משוייך לתובעת, בלא כל חיוב בגין כך, במסגרת תוכנית שאלו היו תנאיה באותה התקופה. טענת התובעת כי ביקשה לנתק את הקו בסמוך למועד עזיבתה את הארץ, לא הוכחה, בכל דרך שהיא וכאמור, אימה, אשר טיפלה מטעמה בעניין, לא הובאה לעדות.

כאשר שבה התובעת ארצה, בחודש ינואר 2007, לדבריה, עשתה שימוש במנוי למשך מספר חודשים, עד לחודש אוגוסט 2007, כך לטענת הנתבעת, ואף פרעה חיוביה בשל שימוש זה.

לאחר מועד זה, התקשרה התובעת עם חברה אחרת וחדלה לעשות שימוש במנוי הנתבעת. המנוי לא נותק.

5.בשלב מסוים, בסמוך לחודש מרץ 2009, שונתה התוכנית במסגרתה היה המנוי של התובעת ועל כן החלה הנתבעת לחייב את התובעת בעבור תשלום חודשי קבוע, גם בהעדר צריכת זמן אויר. הנתבעת שלחה לתובעת חשבונות לתשלום, בחודש מרץ 2009 ובחודש מאי 2009, אולם החשבונות לא שולמו.

בתאריך 27/5/2009 שלחה הנתבעת אל התובעת התראה לפני טיפול משפטי.

התובעת טוענת כי פנתה אל הנתבעת, טלפונית, ונענתה על ידי נציג שירות כי ינתקו את המנוי וישלחו לה הודעת זיכוי. תיעוד פניה זו אינו מצוי בידי הנתבעת, אשר נציגה טען כי כל פניותיה צורפו לכתב ההגנה וכי עד חודש נובמבר 2009, מאז פניית אימה של התובעת בתאריך 27/12/2004 וכן שיחה נוספת בעניין החוב שהותירה התובעת, בתאריך 12/1/2005, לא נרשמה כל פניה טלפונית נוספת. אף התובעת אינה יודעת למסור פרטים אודות הנציג עימו שוחחה ומועד השיחה.

6.בשלב מסוים, הועבר הטיפול בחוב למרכז גבייה אשר שיגר לתובעת, בתאריך 11/10/2009 מכתב דרישה לתשלום חוב, טרם העברתו לטיפול משפטי.

לטענת התובעת, פנתה, שוב, טלפונית, אל הנתבעת והתבקשה על ידי נציג הנתבעת להעלות את הדברים על הכתב.

התובעת פנתה, בכתב, ביום 3/11/2009, ופירטה את השתלשלות העניינים ובין היתר, טענה כבר אז כי בשיחה עם נציג הנתבעת, הובטח לה כי הקו ינותק והחיוב יבוטל וכן טענה כי קיבלה מכתב אודות ביטול החוב. לא הוצג מכתב שכזה, מן העת הרלוונטית, אלא שני מסמכים אשר נושאים תאריך מאוחר למכתב זה, כפי שיפורט בהמשך. התובעת דרשה, במכתבה, לבטל את החוב ולנתק את המנוי, לאלתר.

עיון במכתב זה מעלה כי אין בו כל זכר לטענת התובעת כי נציג הנתבעת הוא שביקש ממנה, בשיחה טלפונית, להעלות את הדברים על הכתב. המכתב פותח במשפט "בהמשך למכתביכם בגין יתרות לתשלום והתראות טרם נקיטת הליכים משפטיים...". יש להניח כי אם אכן היה המכתב נכתב, בהתאם להוראת נציג הנתבעת, היתה התובעת, עו"ד במקצועה, מציינת זאת במכתב עצמו.

7.בתאריך 22/11/2009 נענתה התובעת במכתב עובד הנתבעת, אשר הודיעה כי כמחווה שירותית, הוחלט לזכותה בגין החוב ולנתק את הקו.